איוב קרא: "כששלטון אסד נפל, ידענו שאנחנו יוצאים להרפתקה" | ראיון

השיחה עם סגן יו"ר הכנסת והשר לשעבר איוב קרא מתקיימת כשהוא באבו דאבי, עסוק עד מעל לראשו בשיחות על הדרוזים בסוריה ועל מעמדה של ישראל בעידן המלחמה. שזה מעניין, כי קרא, בכיר העדה הדרוזית, כבר מזמן לא פוליטיקאי וגם איננו נושא משרה ישראלית רשמית. ועדיין, יום קודם לכן נפגש קרא עם מזכיר הוותיקן, הקרדינל פייטרו פארולין, שנחשב לאחת הדמויות החזקות בעולם הנוצרי, וביקש ממנו לפעול לצינון היחסים בין נשיא צרפת מקרון לנשיא סוריה אחמד א־שרע במטרה להציל את המיעוטים הנוצרים, הדרוזים והעלווים מרצח עם. עוד אנחנו מדברים, וקרא מקבל את פניה של משלחת שבאה אליו מעיראק במטרה לקדם שיתוף פעולה עם ישראל. “בניגוד לכל מי שמרים גבה, ובניגוד לכל הצקצוקים של אנשי הימין, אנחנו מצליחים ליצור קשר עם כמעט כל המדינות הערביות, כולל מדינות שאין לנו שום יחסים רשמיים איתן, כמו לוב, סוריה, לבנון ועיראק", מחדד קרא בצניעות. “אנחנו יושבים עם האנשים ברמה הכי בכירה כדי לקדם שיתוף פעולה עם ישראל".

אשכרה משלחת מעיראק?
“כן. הם רוצים קשר עם ישראל. הם לא רוצים את איראן בשטחם ולוחצים עליי להפעיל לחץ על הממשלה וצה"ל לסלק את איראן מעיראק".

למה שישראל תעזור לעיראק?
“מלחמת חרבות ברזל עשתה לנו טוב. אחרי 75 שנה שבהן מדינות ערביות שנאו אותנו, ניסו לפגוע בנו ולא נתנו לנו לגיטימציה, היום רוצים אותנו בהרבה מאוד מקומות ורואים בנו מדינה לגיטימית. הדבר הכי משמעותי כרגע הוא התזוזה בעיראק. הכורדים, הסונים והשיעים רוצים קשר קרוב עם ישראל. חלק מהם מבקשים את זה אפילו בגלוי, לא רק באמצעות קשרים סמויים מאחורי הקלעים מול נציגים ישראלים. זה מדהים, זה חשוב, וזה בעיקר מעיד על שינוי מגמה ביחסי ישראל והמדינות שנחשבו בעבר לאויבותיה".

במה ישראל יכולה לסייע לעיראק?
“לישראל יש טכנולוגיות הגנה משוכללות שהוכיחו את עצמן והן נמכרות למדינות ידידותיות. הטכנולוגיות האלה יכולות לסייע בהגנה גם לעיראק וגם למדינות אחרות שרוצות כמונו לסלק את ההשפעה האיראנית מהמזרח התיכון. דבר נוסף שהמשלחת העיראקית ביקשה ממני, זה סיוע ישראלי בהשפעה על ארצות הברית. שישראל תתגייס נגד איראן כדי להקטין את האיום, לא רק על ישראל אלא גם על עיראק".

ישראל נאבקת באיראן גם ככה, מה האינטרס שלה מול עיראק?
“כשישראל מצליחה להילחם באיראן, היא מחלישה את השליטה האיראנית גם בעיראק. היום גם העיראקים רוצים להיות חלק מהברנז'ה של מדינות נקיות משליטה איראנית כמו לבנון וסוריה. האינטרס של ישראל הוא שהטרור לא יגיע לגבולותיה, והוא משליך על כל המזרח התיכון. הקיצוניות הדתית שמובילה לטרור מתקיימת בכל המדינות המוסלמיות באזור, ומי שמבקש להיות חלק מהמלחמה נגדה עושה את העבודה לישראל לא רק בגבולותיה אלא גם בחזיתות נוספות. זה שינוי דרמטי שלא ראינו כמוהו מאז הקמת מדינת ישראל ועד היום".

המשלחת מעיראק, כמו גם משלחות נוספות מקרב הדרוזים בסוריה, המיעוטים בלבנון ומשלחות ממדינות נוספות שאיוב קרא לא נוקב בשמן, מתקבלות אצל הנציג הישראלי הלא פורמלי בכבוד מלכים באיחוד האמירויות במסגרת “גשר לשלום כלכלי", שהקים בשיתוף עם האמריקאים והאירופים להמשך הסכמי אברהם. “אנחנו קיימים מאז שעזבתי את הממשלה והכנסת, ועושים הכל כדי לייצר דינמיקה של שיתוף פעולה כלכלי – כי בסוף האינטרסים הכלכליים מניעים מערכות יחסים, משכיחים שנאה ומרככים את הקיצוניות", מבאר קרא.

אף שנשיא הפרויקט ישראלי, המרכז עצמו יושב באיחוד האמירויות לצד סניפים נוספים בארצות הברית וברומניה. המטרה המוצהרת היא להביא חברות וטכנולוגיות מתקדמות למזרח התיכון כדי להשפיע על תהליכים גיאופוליטיים דרך הכלכלה. המטרה המוצהרת פחות אך חשובה אף יותר היא לקדם תהליכים פוליטיים במטרה לצמצם את האלימות במזרח התיכון.

קרא היה הראשון שהאמין בהסכמי אברהם. “כשיזמתי את הסכמי אברהם, צחקו עליי מימין ומשמאל", הוא אומר בעלבון. “כולם אמרו, הוא חולם בלילה, אי אפשר לקדם כלום בלי הפלסטינים, אבל אני המשכתי עם הרעיון גם כשהייתי שר לשיתוף פעולה אזורי ושר התקשורת והסייבר. פיתחתי נוסחה שמי שנגד איראן הוא בעדנו, ובזכותה הצלחנו להתקרב כמעט לכל המדינות הערביות האנטי־איראניות. החזון שלי הסתמך על העוינות כלפי איראן בעולם הערבי, שתוביל להסכמי אברהם, כפי שאכן קרה לבסוף בפועל. במפגש בוושינגטון אצל הצוות של טראמפ קיבלו את רעיון הסכמי אברהם וגם את השם שלהם, והתחילו לקדם את הנושא. וכשטראמפ הגיע לישראל, הוא עבר את כל השרים, עצר לידי ואמר לי 'אנחנו הולכים על הרעיון שלך'. זה קרה כי הייתי הראשון בהיסטוריה של עם ישראל שמייצג את הדרוזים ומשמש גשר בין מדינת ישראל לעולם הערבי השפוי".

לפניך היה השר הדרוזי סאלח טריף.
“הוא היה שר ללא תיק ולתקופה קצרה".

גם אתה היית זמן מה שר ללא תיק.
“כן, אבל טריף היה ממפלגת העבודה ואני מהליכוד".

הליכוד או העבודה, קרא מנסה בימים אלו לייצג את הדרוזים בסוריה במצוקתם מול השלטון החדש שטובח בהם ללא רחם. מצבו קשה במיוחד לנוכח העובדה שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ דילג על ישראל מצד אחד במסעו האחרון במזרח התיכון, ומצד שני נפגש עם מנהיג סוריה והטרוריסט לשעבר אחמד א־שרע (המכונה “אל־ג'ולאני") והתרשם ממנו עמוקות. “הטרגדיה שלנו התחילה הרבה לפני נפילת שלטון אסד בסוריה", מבאר איוב. “כבר בראשית שנותיה של ישראל, כשהחליטו על הקמת המדינה, לא הביאו בחשבון את המיעוטים ולא הציעו פתרון לדרוזים שהיו חלק ממדינת ישראל, והשאירו אותם מחוץ לגבולותיה".

לא תמיד ראו בדרוזים חלק מעם ישראל.
“הדרוזים מאמינים ביתרו, חותן משה. הם בנו את מדינת ישראל ביחד עם העם היהודי. בתקופת מלחמת העצמאות הגיעו דרוזים להילחם עם ישראל. הם נשארו כאן, עזבו את המשפחות שלהם ונלחמו עם צה"ל, שהיה עדיין בשלבי מעבר מההגנה, הלח"י והאצ"ל לצבא מאורגן. מאז העמיק שיתוף הפעולה בין הדרוזים למדינת ישראל. נכון שלפעמים היו חריגים בעלי אינטרס שפגעו ביחסים הטובים, אבל לכל אורך ההיסטוריה הדרוזים שילמו מחיר כבד בהגנה על ישראל. אפילו בפרשת המרגל הישראלי אלי כהן היו לידו גם שני דרוזים שפעלו איתו, נתפסו והוצאו להורג, ואף אחד אפילו לא מדבר עליהם".

ועדיין, הריכוז הגדול של הדרוזים לא נמצא בישראל.
“יש את הדרוזים בסוריה, ויש את הדרוזים בירדן ובלבנון. יש בגולה הרבה יותר דרוזים, אבל אחרי סוריה ולבנון, הריכוז הגדול של העדה הדרוזית הוא בישראל. בזמנו, הדרוזים בסוריה היו נאמנים של אסד, ואני יצאתי נגדם כי אסד טבח בבני עמו והם היו חלק מהתמיכה בטבח. ושנאו אותי על זה, והפגינו נגדי בגלל שהתעקשתי להביא אלפי פצועים סורים לבתי החולים בישראל. אבל אני יצאתי נגד רצח העם הסורי. בשלב מסוים פוטין נשיא סוריה הזמין אותי לארוחת ערב, ואני אמרתי לו, מתנצל, אבל אני לא מגיע לארוחת ערב עם מנהיג שתומך בטבח בני העם הסורי".

אמרת לא לפוטין?
“כן. כשהוא הגיע לביקור רשמי בישראל, ארגנו לו ארוחת ערב חגיגית. מזכיר הממשלה התקשר להזמין אותי, ואני אמרתי לו, תמסור לפוטין שלא אגיע כי אני לא מוכן לשבת לשולחן אחד עם מישהו שתומך ברצח העם הסורי".

אז הדרוזים תמכו באסד או שהם מתנגדים לאיראן?
“לפני שנתיים הדרוזים החליטו לעזוב את אסד ולהצהיר על מלחמה נגד זרים בסוריה, כולל חיזבאללה ואיראן. זה סיים את המאבק שלי מולם. התיישרנו והתחיל קשר ביני לבין הקהילה הדרוזית בסוריה. היום אני קשור אליהם עד אמצע הטבור. בכל פעם שיש מפגשים בינלאומיים, השם שלי עולה כדי שאהיה חלק מהמשלחות שלהם למפגש עם האמריקאים, הטורקים והירדנים. כך הפכתי להיות האיש המקשר בין ההנהגות של העדות השונות בסוריה לבין גורמי הביטחון והממשלה אצלנו. זה נמשך עד להפלת אסד ועד היום, כשהם זקוקים נואשות לעזרתנו".

צפיתם את הקטסטרופה הדרוזית בסוריה?
“עוד לפני הפלת שלטון אסד, ידענו שתהיה קטסטרופה. אני רוצה לגלות שישראל לא התנגדה להפלת השלטון בסוריה. טורקיה כבר קיבלה אור ירוק מארצות הברית ומרוסיה, אבל משלחת דרוזית הגיעה לישראל עוד לפני הפלת אסד ונפגשה עם גורמים בישראל וגם בטורקיה. המשלחת הזו ישנה אצלי בבית, וממנה למדתי שהכל היה מתואם גם עם ישראל להפלת אסד ואיראן. כשנפל שלטון אסד, ידענו שאנחנו הולכים להרפתקה. חששנו שאנשי ג'ולאני יתחילו לטבוח באזרחים, אבל ראינו את זה בהתחלה בעיקר נגד העלווים".

“לאט־לאט התחילו להישמע אמירות קיצוניות גם כלפי הדרוזים, כי הם נתפסים כפרו־ישראלים ופרו־יהודים. בסוריה, אם אתה אומר שאתה דרוזי, מיד אתה משויך לתומכי ישראל, ובסוריה של היום, כשאתה אומר מילה טובה על ישראל, מחר בבוקר אתה לא קיים. אז חיכינו בחשש, ואכן לפני שבועיים התחילו לטבוח בדרוזים. זה קרה ליד חלב, כי סווידא, בירת הדרוזים, הפכה להיות כותרת ההתנגדות למשטרו של ג'ולאני שמכנס תחתיו את דאע"ש ואל־קאעידה. הבעיה היא שישראל לא יכולה להגן על הדרוזים ביישובים האלה כי הם מעורבים ויש בהם אזרחים מכל העדות והסוגים. ביישוב הסמוך לעיר ג'רמנה בסוריה הדרוזים והמוסלמים הצליחו להגיע להבנות, והקימו ניידות הגנה שמפטרלות סביב הכניסות ולא מאפשרות למחבלים להיכנס ולפגוע בתושבים. אבל ביישובים אחרים המחבלים הסורים נכנסו לכל בית, כרתו ראשים, פצעו והרגו המונים. זה קרה לפני שבועיים. הנשים, הילדים וכל מי שהצליח לברוח, ברחו לאזור חאד'ר, ליד הגבול עם ישראל שבשליטת צה"ל. הבריאים מוגנים שם, והפצועים הובאו לבתי החולים בצפון".

ומה קורה עם כל השאר?
“במצוקה קשה. אנחנו בקשר רצוף איתם ומפעילים לחץ על השלטונות בישראל להגן עליהם. אני לא יכול לפרט, אבל אני יכול לספר שישראל דאגה להעביר ציוד וסיוע הומניטרי ואחר בעקבות הטבח, וגם לזה אין אישור רשמי מהצבא. בנוסף, נפגשתי באבו דאבי עם העלווים שנטבחים בערי החוף בסוריה, והם ביקשו להעביר לממשלה שלנו מסר ברור: אנחנו רוצים קשר עם ישראל".

מה המשמעות של מסר כזה?
“הם מבקשים שישראל תהיה הפתרון שלהם במזרח התיכון. הם לא אומרים באיזו צורה, אבל הם יודעים שישראל יכולה להעניק סיוע אווירי ויכולה לפעול למענם מול ארגוני הטרור שטובחים בהם. הם לא ביקשו חיילים, הם עצמם יהיו החיילים, הם רק מבקשים שישראל תהיה המטרייה האווירית מול האויב המשותף. הם אומרים, דאעש וההקצנה הדתית בסוריה תפעל הרי לא רק נגדנו, גם נגדכם ונגד כל המיעוטים בסוריה וגם נגד הרוב הסוני המתון. לכן כל הזרמים בסוריה היום – הכורדים, הדרוזים, הנוצרים, האיסמאעילים והיזידים – כולם בדעה אחת שיש אויב משותף להם ולישראל, ולכן הם מבקשים שיתוף פעולה עם צה"ל".

מה המשמעות של שיתוף פעולה?
“נשק והגנה אווירית. וגם פתיחת הגבול לישראל כדי שיוכלו לעבוד אצלנו ולהעביר אלינו ירקות ופירות במחירים טובים. לא רק מבחינה ביטחונית, גם מבחינה כלכלית אני חושב שזה רעיון נהדר, כי כלכלת ישראל תיהנה מהאזור הזה, שמבורך בחקלאות, ושיתוף הפעולה הזה ירחיק את הטרור מהגבולות הסוריים".

עדיין יישארו יישובים ערביים באזור שאין לדעת במי הם תומכים.
“נכון, ולכן נפגשתי לפני כמה ימים עם המנהיגות הערבית ועם מנהיג קונייטרה לשעבר שמנהל בשלט רחוק את האזור, וכולם רוצים שיתוף פעולה עם ישראל. הם נגד ג'ולאני, ולמרות שהם עצמם סונים, אין להם עניין בהנהגה דתית קיצונית. לצערי, אחד המנהיגים שלהם סיכם איתנו כמה שיתופי פעולה ומאז הוא נעלם. כלומר העלימו אותו. הוא נחשב למתנגד של ג'ולאני ועכשיו מנסים למצוא לו מחליף, כי הרוב לא רוצה את ג'ולאני. ואלו אנשים שפעם אם היית אומר להם ישראל, הם היו מוכנים לרצוח אותך, והיום הם מוכנים לרצוח את ג'ולאני ולחבור לישראל בגלל שהוא הפך את סוריה ממדינה של מוחות חושבים למדינת טרור".

אף על פי שג'ולאני הצהיר שהוא השתנה ושאין לו עניין להיכנס לעימות עם ישראל?
“הוא יכול להצהיר עד מחר, גם ערפאת הצהיר דברים דומים, האם הוא השתנה מטרוריסט למנהיג מתון? טרוריסט לא משתנה. הטרור הוא בדנ"א שלו. ג'ולאני היה באל־קאעידה, אחר כך הקים ארגון טרור עצמאי שדומה לדאעש בגלל מאבקים על כסף, והיום הוא מבטיח להשתנות אבל הוא לא משתנה. העובדה שהוא נשאר עם זקן מעידה עליו שהוא מפחד מכל הארגונים הדתיים הפונדמנטליסטיים. זה סימבולי. שנית, החוקה שהוא מציע מבוססת על הקוראן במקום על חוקה אזרחית טובה. גם אין ייצוג נכון של כל הפלגים והעדות בסוריה, ולצד כל זה אפשר לראות את הטרוריסטים שלו שטובחים כל יום במאות תושבים. עשרות מוצאים להורג, נשרפים, מעונים, מוכים, אם זה עלווים, נוצרים, דרוזים, כורדים או אפילו סונים שמתנגדים למשטר. סוריה הפכה למדינת טרור שבה כל אחד עושה מה שהוא רוצה, וכבר אפשר לראות שחלק מאנשי ג'ולאני נלחמים גם בו ומתחילה תסיסה באזור שהוא עצמו ביסס וטיפח".

בשבוע שעבר, במסעותיו ההיסטוריים של נשיא ארצות הברית במזרח התיכון, טראמפ נפגש עם ג'ולאני וגם הסיר את הסנקציות מסוריה. אלו חדשות מאוד לא טובות למיעוט הדרוזי.
“אני מעריך שטראמפ לא יבגוד בישראל ובדרוזים. לדעתי רב הנסתר על הגלוי בפגישות הללו. אם יתברר שמדובר במצב שבו טראמפ הפנה גב גם לדרוזים וגם לישראל, זו תהיה בגידה בציבור הדרוזי וגם בישראל, שהרי כולנו רואים את ההתפתחויות בדרום סוריה עין בעין. במקרה כזה, יהיה צריך להפעיל את כל הלובי היהודי, ובמיוחד את הלובי הרפובליקני מול המפגש ההזוי הזה, שאין לי אפילו מילים לבטא עד כמה נכנסתי ליום שחור משחור כששמעתי עליו".

טראמפ לא רק נפגש, הוא גם התלהב מג'ולאני, אמר שהוא בחור צעיר, קשוח, לוחם.
“אני רוצה להאמין שבן סלמאן, שלדעתי היה השושבין לפגישה הזו, סיכם עם ג'ולאני שכל הטרור וכל הפגיעה במיעוטים ייעלמו, זה אל"ף־בי"ת, אחרת טראמפ לא היה נפגש איתו. האם זה יחזיק מעמד לטווח הרחוק? אני לא יודע, אני שומע קולות שמדברים על אזור דרום סוריה שלא תהיה בו נוכחות צבאית והוא יהפוך לעצמאי כמו האזור הכורדי. אם זה נכון, זו דווקא בשורה טובה, שייתכן שנסגרה עוד לפני שטראמפ הגיע לאזור. אולי זה ההישג מול הנכונות לתת למי שהיה בעבר במדי דאע"ש ואל־קאעידה להוביל עכשיו את האזור הזה. אם זו תהיה הפשרה, אני אקבל אותה, כי המשמעות היא שעל גבולה של ישראל לא יהיו מחבלים".

איך אפשר לעזור לדרוזים בגבול הסורי?
“צריך לסלול כביש מחבר בין רמת הגולן עד העיר סווידא והר הדרוזים שבדרום סוריה. צריך למצוא פתרון לסונים, כי יש גם אזור סוני לא קטן בדרך, אבל כשיימצא הפתרון לסונים, הכביש שייסלל יסייע מאוד לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון שפועלים בשטח. אזור סווידא יכול להתפתח לאוטונומיה משגשגת. התושבים שם לא מבקשים להיות אזרחי ישראל אלא לסחור עם ישראל ולשתף איתה פעולה ברמה ביטחונית וכלכלית כמו איחוד האמירויות, מצרים וירדן. אין סיבה בעולם שיגיעו ששת אלפים עובדים מעקבה לאילת מדי יום, ולדרוזים בדרום סוריה יגידו שאסור לשתף פעולה עם האויב".

ובצפון סוריה?
“את אותו המודל צריך לאמץ גם בצפון. בסוף האינטרסים מתחברים וישראל תקבל הגנה קדמית דרך מי שאמורים להיות בצד שלה, והדרוזים יקבלו הגנה אווירית נגד כל גורם שינסה לפעול נגדם. אם זה יצליח ותהיה רגיעה ביטחונית, חיילי צה"ל בכלל לא יצטרכו להיות במקומות הללו. למיטב הבנתי זה גם הרעיון של הרמטכ"ל".

מה קורה עם הדרוזים הישראלים שבני משפחותיהם בסכנה מאחורי הגבול?
“הם חסרי אונים. אם הגבול היה פתוח וישראל הייתה מאפשרת, הפתרון היה שאלפי דרוזים ישראלים היו עולים על מדים ויוצאים להגן על אחיהם מפני הטבח בסוריה. הם רצו בזה. הרבה מאוד קצינים דרוזים חתמו על בקשה להצטרף לקרבות בסוריה, אבל ישראל כמובן לא אפשרה. זה מאוד מדכא את העדה הדרוזית בישראל. מאות מהם יוצאים אל הגבול ברמת הגולן, מנסים לברר איך אפשר לעזור לבני משפחותיהם. הם שולחים להם סיוע של מזון ומוצרי היגיינה, קופסאות אוכל שכתוב עליהן 'כשר' בעברית. גם אני הייתי שם והרגשתי חסר אונים. נשארתי לישון על הגבול כל הלילה, זה היה עדיף בעיניי מאשר לחזור חסר אונים הביתה. בגלל הקור, בבוקר קמתי עם שפעת. עד עכשיו לא התאוששתי ממנה".

המסלול של איוב קרא לא תמיד היה סוג בשושנים, והוא בעצם מסמל את מעמדה של העדה הדרוזית הנאמנה מול המדיניות הישראלית הנגועה בפוליטיקה ובגזענות. קרא החל את דרכו בליכוד כחבר כנסת צעיר על משבצת הנציג הלא יהודי במפלגה. בשל היותו איש ימין, סבל מהתנכלות פוליטית. “מבחינת הכנסת, הדרוזים צריכים להיות בשמאל ולא בימין", הוא אומר, “ולכן העובדה שהייתי בליכוד נתפסה כאיום". הוא יליד דלית אל־כרמל, אבל למד בבתי ספר חקלאיים והתגורר אצל זוג יהודים ניצולי שואה שאימצו אותו. “בתחילת דרכי הפוליטית, התקשורת עשתה צחוק מכל דבר שאמרתי או יזמתי", הוא אומר בפשטות, וחרף הזמן שחלף הפגיעה ניכרת בקולו. “הייתה תפיסה כזו כאילו החוכמה נולדה בצפון תל אביב, אבל גם אני גדלתי אצל זוג יקים בצפון תל אביב, והחוכמה שלי היא לא רק משם. אומרים, הדרוזים יודעים מקסימום לייצר לבנה וזעתר, אבל אנחנו ישראלים יותר מכל פטריוט ישראלי, ויש לנו יד ושכל וחזון לא פחות מלכל צבר".

קרא הספיק לכהן כסגן יו"ר הכנסת, שר התקשורת, סגן שר לפיתוח הנגב והגליל ולשיתוף פעולה אזורי וסגן שר במשרד ראש הממשלה עד שהחליט ב־2021 לפרוש מהחיים הפוליטיים. שנה לאחר מכן, בעיצומה של מגיפת הקורונה, נסע לסנט פטרבורג, שם קיבל ממהנדס מקומי מכשיר שלטענתו היה מסוגל לטהר את המים מהנגיף. מאוחר יותר הכריז קרא על שיווק של “מי חיים", ששתייתם כביכול יוצרת “אנטי־וירוס" המונע הידבקות בנגיף. מהלכים אלו גררו תגובות עולבות כלפיו. “באתי לרוסיה, והמהנדסים שם אמרו שהמכשיר יכול לפתור את בעיית הקורונה", מסביר קרא היום. “הבאתי את זה לישראל וכולם התנפלו עליי. בפעם אחרת אמרתי שישראל תנצח במלחמות לא בגלל החיילים שייכנסו לשטח אלא בעזרת טכנולוגיות ורובוטים, ובמשך חודשים צחקו עליי ואמרו שאני הזוי, והנה עכשיו נסראללה חוסל בעזרת בינה מלאכותית, והטכנולוגיות הרובוטיות הן חלק משמעותי מכלי המלחמה המודרניים, ואף אחד אפילו לא חושב להתנצל".

למה לדעתך?
“עשו לי דה־לגיטימציה בגלל הישראליות שלי, בגלל הפטריוטיות שלי, בגלל המוצא שלי. אני זוכר את דוד לוי עובר את זה מול האשכנזים, וגם אני כדרוזי עברתי את המסע הזה כמוהו".

זה נמשך גם היום?
"כן. מיד אחרי 7 באוקטובר כל הדרוזים התגייסו. זה לא רק החיילים הגיבורים שחלקם נפצעו ונפלו בקרבות. זה גם התושבים האזרחים שהקימו מטות בכל הכפרים לסיוע לחיילים בחזית. לא היה בסיס שלא זכה לרכבים עם ציוד, ללבנה, זעתר, פיתות, מוצרי היגיינה, כל דבר שאפשר להביא. ועדיין, אנשים רבים, בפרט בתקשורת, מדברים על הדרוזים בגסות רוח. מכנים אותם ‘כלבי שמירה'. מזהירים אותם לא להגזים בהפגנות בישראל. כשחוק הלאום התגבש, הובטח לדרוזים שייכנס סעיף שיקבע את מעמדם כזהה למעמד היהודים. זה הובטח לי כשר בממשלה, ועד היום אף אחד לא מצא את הזמן לקיים. הייתה ממשלת שמאל במשך שנה וחצי, למרות שלתקן את החוק לוקח יום אחד".

"עם הזמן למדתי שכל הממשלות עובדות על העדה הדרוזית. אף אחד לא באמת מתכוון לשנות את חוק הלאום מפחד הערבים, שיגידו, למה עקרון השוויון חל רק על הדרוזים ולא על כלל ערביי ישראל. עם ישראל צריך לשקול את הדרוזים לא לפי מספר הקולות ולא לפי מצבם האלקטורלי, אלא לפי הזהות והשייכות. צריך לקחת את בני העדה הדרוזית ולהניח בחזית. להרים על כפיים. כשנתניהו היה נוסע לפגישות עם מנהיגי עולם, והיה חשש שהשיחה תידרדר לאפרטהייד, הוא היה לוקח אותי איתו ומתחיל את השיחה עם מקרון או מרקל באלו המילים: ‘לידי יושב השר הכי בכיר ונאמן בממשלה, והוא לא יהודי'. וכך היה סוגר את הפה לכל המקטרגים".

קרא לא רק מדבר אלא גם עושה. בימים אלו הוא פועל להקמת בית חולים שדה בגבול הסורי. “ישבנו עם שר הבריאות ועם בכירים מהעדה הדרוזית והעלינו את האפשרות להקים בית חולים לפצועים הדרוזים", הוא מגלה. “יש לנו אפשרות לסייע לצה"ל בתקצוב בית החולים הזה דרך קרנות מחו"ל".

ומה אמר שר הבריאות?
“הוא הביע הסכמה עקרונית, הבעיה היא שהתנועה בתוך אזור החיץ הסורי עדיין בעייתית. לכן נשלחנו לדבר עם המל"ל ולראות איך אפשר להקים את בית החולים ולהתמודד במקביל עם המורכבות בתנועה לשם".

מה היתרון בהקמת בית חולים כזה?
“הרבה יותר קל, יעיל ואפילו זול לטפל בפצועים באזור החיץ מאשר להעביר אותם לבתי חולים בישראל. בנוסף, יהיו הרבה מתנדבים מקומיים שיעבדו בבית החולים הזה בחינם ויסייעו בטיפול בפצועים. גם הטיפול יהיה יותר איכותי ומיידי, כי היום צריך אישורים כדי להוציא פצועים מסוריה ולקלוט אותם בישראל, צריך לבדוק במי מדובר, לחתום על טפסים, ובאזור החיץ לא צריך אישורים. הפצועים מקבלים טיפול מהיר שלפעמים מציל חיים".

לקרא ביקורת לא רק על העיכוב בקליטת הפצועים הדרוזים בישראל והקמת בית החולים באזור החיץ הסורי, אלא גם על התנהלות הממשלה והכנסת מאז 7 באוקטובר. “אחרי האסון הגדול ביותר שקרה פה, מבחינתי אין מפלגות ואין זרמים בישראל, יש רק מפלגה אחת והיא מדינת ישראל", הוא אומר נחרצות. “המאבק בין שמאל לימין הוא הסכנה הגדולה ביותר למדינת ישראל. אין לי ספק שנתגבר על האויבים שלנו, לא בטוח שנוכל להתגבר על השנאה שמפעפעת פה. לכן צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית הכי מוקדם שאפשר כדי להצביע על התקלות שהיו, להסיק מסקנות ולהתחיל את תהליך הריפוי".

אבל בליכוד לא מוכנים, ראש הממשלה לא מוכן, הקואליציה, שהיא הבית הפוליטי שלך, מתנגדת להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
“בסוף זה יקרה. לא יעזור לאף אחד. אחרי אירוע בסדר גודל של 7 באוקטובר חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית. אולי לא במתכונת המקובלת אלא בהסכמות רחבות על חברים אובייקטיביים".

על פי חוק, בית המשפט העליון ממנה את חברי ועדת החקירה הממלכתית.
“אם בית המשפט העליון ימנה את חברי הוועדה, התוצאות יהיו מוטות. אני חושב שצריך להקים מנגנון משותף של הקואליציה והאופוזיציה שיבחר את האנשים שראויים להוביל את ועדת החקירה הממלכתית באופן שחבריה יהיו מקובלים על כולם".

מה דעתך על ניהול המלחמה?
“המלחמה בעזה חייבת להסתיים. זה יקרה כשנבין שיש שם הנהגה אלטרנטיבית שלוקחת אחריות. בלי זה נמשיך להתברבר כמו עם ישראל בסיני במשך 40 שנה. אני חושב שיש לנו הזדמנות להכריע את המלחמה עם שלטון אחר ברצועה בזכות טראמפ. הוא הנשיא הטוב ביותר שהיה אי פעם לישראל מאז הקמתה. בקדנציה הראשונה שלו, טראמפ אמר לישראל, תעשו מה שאתם רוצים ואנחנו מאחוריכם, ומסמסנו את ההזדמנות. גם היום טראמפ אומר לנו, תעשו מה שאתם רוצים, ואנחנו לא מצליחים לעשות את מה שטוב לישראל".

מי אשם בזה?
“אין לי ספק שהקואליציה הנוכחית חייבת לרצות את כל חבריה כדי לשרוד. אני אישית לא מקבל את זה, כי אני חושב שהמדינה יותר חשובה מבן גביר ומסמוטריץ'. אם אחרי 7 באוקטובר ומלחמה כה קשה וארוכה הקואליציה ממשיכה באותו כיוון כאילו כלום לא קרה, משמע שהיא לא רגישה בשום צורה למצב הקשה של מדינת ישראל בעת הזאת. הקרבנו את מיטב בנינו, קברנו כל כך הרבה הרוגים, המלחמה מתמשכת, החטופים נמקים בעזה, וכל זה נובע מהצרכים הפוליטיים של האנשים שנמצאים במפלגות שונות ובמיוחד בימין. לכן, למרות שאני איש ימין, אני לא איתם בעניין הזה. אני לא הייתי מהסס להקים ועדת חקירה בהקדם, להחזיר את החטופים ורק אחר כך להמשיך ללחום בחמאס עד חיסולו. קודם כל צריך להחזיר את החטופים ולא חשוב מה המחיר ורק אחר כך להתפנות לטפל בחמאס".

ראש הממשלה טען שאם יסיימו את המלחמה כדי להחזיר את החטופים אי אפשר יהיה לשוב ולהילחם בחמאס מחדש.
“חמאס ייתן לנו מיליון סיבות, תוך שבועיים, לשוב ולהילחם בו מחדש".

היית השר הקרוב ביותר לנתניהו, למה לדעתך הוא לא מוכן לקחת אחריות על אירועי 7 באוקטובר שהתחוללו במשמרת שלו?
“אני חושב שהסיבה לכך היא התחושה שלו שמנסים להפיל אותו. לכן חשוב להקים ועדת חקירה אובייקטיבית שתחקור אם הוא אשם במה שקרה, והיא זו שתטיל עליו אחריות".

נתניהו דוחה את הקמת הוועדה לאחר המלחמה, מצד שני הוא ממשיך את המלחמה, האין זה ניגוד אינטרסים משווע?
“ועדת חקירה אובייקטיבית המקובלת על כל הצדדים לא פוגעת באף אחד ולא קשורה למלחמה. אם הייתי היום ליד נתניהו, הייתי מציע לו להקים אותה מיד. כל דחייה של הקמת הוועדה הממלכתית מייצרת מתח ושנאה מיותרים. אין לי ספק שמי שהיה נגוע בחמש השנים האחרונות שקדמו ל־7 באוקטובר זה השלטון. ממשלת נתניהו ובנט ולפיד. כל מי שהיה בשלטון בחמש השנים האחרונות אסור לו להמשיך להיות חלק מהנהגת ישראל. על מדינת ישראל לבחור מנהיגות חדשה כדי שיקום דור שלא ידע את יוסף ויוכל לתקן ולרפא. אם רוצים לתקן אחרי 7 באוקטובר, זה רק הנהגה חדשה, כי איפה שאין מנהיג קם מנהיג".

מה דעתך על סוגיית הגיוס?
“אני תומך בגיוס אחד לכולם. מי שלא תורם צריך לעשות איתו חשבון דרך הביטוח הלאומי, הזכויות הסוציאליות וכל ההטבות שלהן הוא זכאי כאזרח. אי אפשר שמי שמשרת ומי שאיננו משרת יהיו בעלי זכויות זהות. הניסיון להמשיך את חוסר השוויון פוגע בי כאח שכול, נכה צה"ל וקצין בכיר בצבא ששכל דודים ובני דודים. הזוי בעיניי שציבור כל כך גדול חוגג על 50% ממדינת ישראל, מקבל את הזכויות, המשאבים והכספים הרבים בלי לתת שום דבר בתמורה. זה כואב לי. אני נקרע מבפנים. אם הייתי ראש הממשלה, הייתי הולך על ביטול חוק הגיוס בכל הכוח, כי רוב הציבור בישראל בעד השוויון בנטל, ועם כל הכבוד לתורה, אין סיבה בעולם שהחרדים לא יעשו שירות לאומי או צבא או אפילו יעבדו במקומות שתורמים למדינה במשך שלוש שנים כמו שאר האזרחים".

בינואר 2012 ננזפת על ידי ועדת האתיקה של הכנסת לאחר שבוויכוח עם השר רוני בר־און עשית, לדברי הוועדה, “שימוש בלשון ביבים ובכינויי גנאי קשים שמקומם לא יכירם בדיון בכנסת, ובכך פגעת בכבוד הכנסת וחבריה". מה אתה מרגיש היום כשאתה שומע את שפתו של דודי אמסלם, את שיח השנאה של גוטליב, קרעי וואטורי?
“אחת הסיבות שאני לא רוצה לחזור לכנסת ולממשלה היא שהמוסדות הללו איבדו את התהילה והיוקרה שלהם. אנשים איבדו את יראת הכבוד כלפי הפוליטיקאים והורידו אותם לדרגה הנחותה ביותר. היום זה כבוד מאוד מפוקפק להיות בכנסת ובממשלה, כי מי ששולט הוא אוסף של אנשים שתדמיתם מביישת את המוסדות. הטובים נמצאים בחוץ והפחות טובים נמצאים בפנים ומקלקלים את המקומות שהיו קדושים עבורי ועבור הציבור וייצגו ערכים, יושרה, הגינות, ממלכתיות וכבוד לזולת. לצערי, הכנסת איבדה את הדרך, והרבה אנשים לא ראויים מגיעים אליה בגלל עסקונה זולה. פעם מי שלא גדל בליכוד לא יכול היה להיבחר, אבל היום הליכוד הפך לשוק. כל מי שמביא יותר טפסים מגיע לרשימה והורס את התדמית של התנועה ההיסטורית. הליכוד חייב לנקות את האורוות ולהביא אנשים ראויים".

אם יחול שינוי, תחזור לפוליטיקה?
“אני מוצף לחצים לחזור לכנסת. אני פופולרי מאוד בציבור הדרוזי, הערבי וגם הישראלי. כרגע כאמור אני לא מעוניין להיות חלק מהאנשים שמרכיבים את הכנסת והממשלה, זה לא כבוד גדול, אבל אם יתעורר הצורך, ואני אראה שנעשה ניקוי אורוות בליכוד ומדינת ישראל צריכה אותי, אשקול להצטרף מחדש". 