עו"ד מלכה מדגיש כי אמנם מדובר בבדיקה מדויקת מאוד, שנמצאת בשימוש של רשויות רבות בעולם, אך היא אינה חסינה מבעיות: "טיפולים כימיים בשיער – כמו החלקות או הבהרות – עלולים להשפיע על תוצאות הבדיקה. לכן חשוב שהחוקרים יידעו את המתלוננת מראש על כך, ויבדקו אם נעשו טיפולים כאלו בשיער שלה לאחר המקרה".
אבל השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא מה המשמעות המשפטית של סירוב לבצע את הבדיקה. "החוק בישראל לא מאפשר לחייב אדם לעבור בדיקה כזו – לא מתלוננת ולא חשוד", מדגיש מלכה. "מדובר בפרוצדורה פולשנית, ולכן היא תלויה בהסכמה חופשית".
לדבריו, במקרים שבהם לא קיימות ראיות נוספות, והבדיקה נחשבת לראיה מרכזית, הסירוב עלול להוביל להשלכות כבדות משקל: "אם הבדיקה היא הבסיס הראייתי המרכזי בתיק – הסירוב עלול להביא לקריסת התיק. "אין מה לעשות – בלי ראיה ובלי בסיס עובדתי מוצק, קשה מאוד להגיש כתב אישום ולהביא להרשעה", הוא אומר.
מלכה מציין כי בשנים האחרונות נרשמו כמה מקרים דומים. "היה מקרה, רק לפני חצי שנה, של חשוד באונס שזוכה. שנתיים חיכו לתוצאות הבדיקה – ובסוף היא חזרה שלילית. במצב כזה, בית המשפט זיכה את החשוד".
לצד אלה, חשוב לומר: גם אם יימצאו ממצאים בזקיק שיער, זה לא בהכרח יוביל להרשעה. "בדיקה כזו עשויה בהחלט לחזק את החשד – אבל היא לא ראיה בלעדית. אם אין דברים נוספים בתיק – זה לא תמיד יספיק".
