העובדה שהתעשיות הביטחוניות מהוות ״קופה קטנה״ של משרד הביטחון במסלול עוקף אוצר, אינה סוד. אלו שקראו את דו״ח מבקר המדינה תחת הכותרת ״ניהול תוכניות המחקר והפיתוח במערכת הביטחון – מבקר המדינה״ או את הכתבה של אודי עציון בכלכליסט מחודש מאי האחרון (״יחסים בעייתיים בין משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות״), אינם צריכים להיות מופתעים.
כעת, בדו״ח הרבעוני האחרון של תעשייה אווירית, רואים דוגמא מוחשית איך זה קורה בפועל.
במקרה דנן, מדובר ברכש שביצע משרד הביטחון מאלתא עבור מערכות מסווגות משולבות ליבשה. על פי הדיווח לבורסה, משרד הביטחון ישלם לתעשייה אווירית 80 מליוני ש״ח עבור הפרויקט, כאשר התעשייה האווירית צפויה להפסיד על הפרויקט כ-50 מליוני דולרים (כ-170 מליוני ש״ח).
כלומר, הפרויקט בכללותו מתומחר על ידי תעשייה אווירית בכ-250 מליוני ש״ח, כאשר המשרד ישלם לחברה רק 80.
״על פי ההסכם, פיתוח, ייצור, אספקת המערכות למשרד ואחזקתן יהיו במהלך תקופה שלא תעלה על כ-5 שנים. בתמורה לביצוע העבודות והתחייבויות החברה המפורטות בהסכם, ישלם המשרד לחברה סך של 80 מיליון ש"ח כולל מע"מ, בהתאם לאבני הדרך שנקבעו בהזמנת המשרד בהתאם לתנאי המכרז״, לשון ההודעה.
״אגב ההתקשרות בהסכם, ובהתחשב בכך שהעלויות הצפויות של ביצועו עולות על התמורה שנקבעה, צפויה החברה להכיר בדוחותיה הכספיים המאוחדים לשנת 2022 בהפסד בהיקף משוער של כ-40 עד כ-50 מיליוני דולר.״
בפרסום לבורסה מוסיפה החברה: ״הפרויקט, שצפוי להיות ציר מרכזי בעיצוב שדה הקרב העתידי, הינו אבן דרך מרכזית במימוש האסטרטגיה של התע"א להיות גורם מוביל בתחום הלחימה היבשתית.
״להערכת החברה, הוא יצור לחברה נכס אסטרטגי, משמעותי וייחודי בעולם היבשה ויהווה פוטנציאל להזדמנויות עסקיות מחוץ לישראל.״
עולה השאלה, אם משרד הביטחון רוצה לפתח פרויקט מסווג בהפסד צפוי, מדוע אינו עושה זאת מתוך תקציב הביטחון? מדוע לגרום לחברה ממשלתית להפסיד כסף בידיעה תחילה? לכאורה, יש כאן נתיב עוקף אוצר, על חשבון הדו״חות של תעשייה אווירית.
פניתי לאוצר, שגם מנהל את רשות החברות הממשלתיות, בשאלה. האוצר סירב לענות והפנה אותי לתעשייה אווירית, שכאמור דיווחה את ההפסד הצפוי בפרויקט לבורסה.
