הרב יששכר היימן, חדשות סרוגים24.06.22 08:01 כ"ה בסיון תשפב
אילוסטרציה למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה(צילום במקור: אולביה פיטוסי/ פלאש 90)
פרשת קורח: המורדים הפוליטיים של דור המדבר היו קורח ועדתו, ומחלוקתם שלא לשם שמים ואין סופה להתקיים.
מה הכוונה "מחלוקת שלא לשם שמים"? – לכל אחד יש אינטרסים אחרים, קורח עם אינטרס מסוג אחד, לדתן ואבירם היו שיקולים אחרים, ולמאתיים וחמישים מקטירי הקטורת היה משהו אחר לחלוטין, כל אחד עם השיקולים שלו.
ומה שמחבר אותם הוא הקריאה "רק לא משה". כשכל הדבק הוא "רק לא משה" ואין דבק אמיתי שהוא לשם שמים, כמו שנבאר בהמשך, ממילא זה נבלע באדמה, המחלוקת נעלמת, אין לה שום משמעות היסטורית והיא פשוט מתפוגגת.
אבל מחלוקת שמאי והלל היתה לשם שמים וסופה להתקיים, מסביר המהר"ל מפראג, ששמאי והלל, בית שמאי ובית הלל, ייצגו שתי דעות, שתי תפיסות עולם, שתי גישות לחיים, גישת שמאי מול גישת הלל, שני כיוונים, שני הפכים, אש ומים, ולשניהם יש מקום, שניהם לשם שמים, לשניהם יש תפקיד בתיקון העולם, ולכן נאמר על שניהם "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", למרות שהלכה כבית הלל.
"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" כי שניהם מיצגים תפיסות עולם אמיתיות, ולכן סופם להתקיים, מסביר המהר"ל, מכיוון שהשלמות אינה קו אחד, חשיבה אחת, אלא הרמוניה המורכבת מכוחות שונים הפועלים בעולם, לכן סופם להתקיים, דהיינו יש מקום לשתי הדעות.
כשיש שתי תפיסות עולם עם מקום אמיתי – סופן להתקיים, כי צריך את שתי הרגליים הללו.
אם ניקח את זה להיום, כמדומני שהמחלוקות בין ימין לשמאל אלו מחלוקות לשם שמים, שסופן להתקיים, כי אלו שני עולמות ערכיים, מוסריים ורוחניים אמיתיים, שיש מקום לזה ולזה, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, גם אם בסוף הלכה כבית הלל, כדעה אחת, יש תפקיד היסטורי לשתי הדעות.
אבל מחלוקת שהיא "רק לא משה" היא בטלה ואין סופה להתקיים.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
