אז קארוסו בא ל-G ליג כדי "לנקות שירותים". הוא עשה את כל הדברים שלא עושים ב-G ליג – בעיקר הגנה – והוא עשה אותם בצורה מעולה עבור מאמן צעיר בשם מארק דייגנולט, מאמנו כיום ב-OKC. במהרה, קארוסו מצא את עצמו בלוס אנג'לס לייקרס שחיפשה שחקנים שינקו את השירותים בקבוצה של לברון ג'יימס.
בלייקרס הפך קארוסו לשחקן לגיטימי ב-NBA במיוחד בגלל שהפך לשחקן הגנה פשוט מעולה, עם מנטליות של אנדרדוג, אתלטיות מפתיעה, מוסר עבודה מטורף ומוח כדורסל מבריק, שטיפח במשך שעות על גבי שעות במשחקים בפארק ובאולם הקולג'. בלייקרס, עימה זכה באליפות, גם קיבל את הכינוי "הממבה הקירח" כהומאז' לכינוי של קובי בריאנט.
כיום, אלכס קארוסו, 30, הוא השחקן הכי מנוסה במועמדת הבכירה ביותר לאליפות, שחקן ההגנה הכי טוב בקבוצה ההגנתית הכי טובה בפלייאוף ושחקן שדייגנולט יכול להציב אותו בהגנה על ניקולה יוקיץ' במשחק מספר 7. סביר מאוד להניח שקארוסו הוא שחקן ההגנה הכי טוב ומגוון בליגה. עם כל הכבוד לכל האחרים.
הקייס הסטטיסטי לטענה הזו הוא מהודק. במדד EPM הגנתי (פלוס מינוס בהגנה) קארוסו הוא הטוב בליגה עם 3.0+ בעונה האחרונה. כלומר הוא מצליח להוריד את היריבים שלו ב-3 נק' בממוצע ל-100 פוזשנים. זה טוב יותר מאשר ויקטור וומבניאמה (2.8), דריימונד גרין (2.7), אמן תומפסון (2.6), רודי גובר (2.2) ורבים אחרים שנחשבים לשומרים מעולים.
