ליבי יצא אל לוסי איוב, אולי המגישה הכי אינטליגנטית ולא לוחצת שהריאליטי הישראלי הכיר לנו בשנים האחרונות, שחזרה אלינו אמש עם עונה חדשה של "רוקדים עם כוכבים" בקשת 12. לא משנה כמה היא עצמה מעורבת ומושקעת במאבק להשבת כל 58 החטופים והחטופות, מונולוג הפתיחה של התוכנית, זה שהתרגלנו לשמוע בכל תוכנית ריאליטי בשנה האחרונה ובא להשקיט את מצפון הצופים על כך שהם בחרו לראות אנשים בשמלות פאייטים רוקדים ג'ייב ולא, נניח, לצאת להפגין, הולך ונהיה יותר ויותר מעייף וחסר אותנטיות מעונה לעונה. גם אתמול, דקות אחרי שהסתיימה מהדורת החדשות שבה דווח על הרחבת מבצע "מרכבות גדעון" בעזה על שלל השלכותיו ההרסניות, קיבלנו טקסט טפלוני שמנסה לקשור בין התקווה להחזרת החטופים וסיום המלחמה לעולם הריקוד. ולמה לבי יוצא אל לוסי? כי הטקסטים האלה, שהפכו להיות סטנדרטיים כמו הסלוגנים שמדקלמים נציגי מכירות טלפוניים רגע לפני ביצוע הזמנה, פשוט לא עוברים יותר. הניסיון של "רוקדים עם כוכבים" או כל ריאליטי אחר ללכת עם ולהרגיש בלי (או להיפך) כבר לא עובד.
